סך חלקיו גדול מהשלם (מתאוריה לפרקטיקה- יורם מנחם)
כשמדברים על בחירת המאמן האופטימלי או השחקן היעיל ביותר, או כל איש מקצוע אחר, אנחנו בוחנים בסופו של דבר
עלפי סך חלקיו.
הכוונה היא שלא מסתכלים רק על מדד אחד למשל ניסיון, ידע טכני או כריזמה, אלא על כל המכלול.
כשבוחנים ספורטאי, לא רק שכל חלקיו - כוח, מהירות, גמישות, סיבולת, טכניקה, מנטליות, טובים בפני עצמם,
אלא שהשילוב ביניהם יוצר מכלול חזק יותר מהחיבור של המרכיבים בנפרד.
במילים אחרות - השלם עולה על סך חלקיו.
• דוגמה בספורט- שחקן כדורסל אולי לא הכי מהיר או הכי גבוה, אבל שילוב של קואורדינציה, הבנת משחק, כושר גופני ויכולת מנטלית, יוצר יתרון משמעותי.
מאמן, מורה, מפקד טוב נמדדים בכמה תחומים:
* ידע מקצועי - הבנה בתורת אימון כללית ובענף הספציפי.
* יכולות הוראה והעברה - היכולת להסביר, להדריך, לבנות תוכניות ברורות.
* אינטליגנציה רגשית - תקשורת עם הספורטאי, יצירת מוטיבציה ואמון.
* ניהול וקבלת החלטות - ניהול צוות, שליטה בזמנים, חשיבה ותכנון אסטרטגי.
* מנהיגות - היכולת להוביל ולסחוף, להציב יעדים ולבנות תרבות מנצחת.
🚩 למה מסתכלים על השלם ולא על כל חלק בודד, יכול להיות מאמן עם ידע עצום אבל ללא כריזמה - מה שפוגע ביכולת להניע שחקנים. או להפך, מאמן עם המון כריזמה אבל בלי בסיס מקצועי חזק.
המשמעות המעשית - שלמות. מצוינות לא נמדדת רק בתכונה אחת, אלא בשילוב שבין כלל התכונות.
🚩מסקנה מעשית בבחירת מאמן או שחקן: לא מחפשים את “הכי טוב" במדד בודד. מחפשים שילוב מאוזן שבו התכונות מתחברות ויוצרות אפקט חזק בהרבה.
המועמד "המאוזן״ זה שטוב בכל התחומים גם אם לא מצטיין באחד - עדיף על פני מועמד קיצוני שמחונן בתחום מסוים וחסר מאוד באחרים.
🚩 המשמעות המעשית- שלמות=מצוינות, היא לא נמדדת רק בתכונה אחת, אלא בשילוב שבין כולן
נכתב במקור בקהילת ״מתאוריה לפרקטיקה״, קבוצה מקצועית של מאמנים ומורים לחינוך גופני שיורם מנחם הקים ומוביל.